<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חייא בר אדא</h1>
<h2>דף לב:</h2>
גרס' בכתובות פ"א הל' דברכת חתנים והן מן המניין [ח' ע"ב], ר' חייא בר אדא מקרי בריה דרשב"ל ואמרי לה מתני בריה דרשב"ל הוה שכיב ליה ינוקא למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמי' ואזל א"ל קום אימא מילתא כל קבל ינוקא פתח ואמר וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו, דור שאבות מנאצין הקב"ה כועס על בניהן ועל בנותיהן ומתים כשהן קטנים, ומסקינן דהכי א"ל חשיב למיתפס אדרא והוא ר' חייא בר אדא הוזכר כמו כן בשלהי כתובות [קי"א ע"ב] שביטל שלשה ימים מפני דלית אחת שהניח לו אביו וכו' כדאיתא התם. והא דכתיב בנים לא יומתו על אבות, דוקא בגדולים אבל קטנים כל זמן שאינן בני עונשין נלכדין בעון חיים באותן עונות ששנינו כמה ברייתות בבמה מדליקין [שבת ל"ב ע"ב] בעון נדרים בעון מזוזה בעון שנאת חנם ושאר עבירות המפורשים שם אבל בזמן שמפשפשין ואין ביד האבות אחת מכל אילו תולין בעון הדור וכאשר כתבתי למעלה בסדר גוריון דר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר [ברכות ה' ע"ב], והבאתי ההיא דברכות פ"א [שם] דבנים יסורים של אהבה (היכא דבנים יסורים של אהבה) היכא דהוו ליה כר' יוחנן ומתו, ועיין למעלה, אבל ללישנא דאיכא דאמרי בחור הוה ניחמו דהבחור נתפס על הדור, והיו מאותן דגרס' בחגיגה פ"א [ה' ע"א] הן בקדושיו לא יאמין שברור שלא מצאו בו עון שיהא ראוי להסתלק בחור, והיא נחמה אצל האב. ור' חייא בר אדא זה בן אחותו של בר קפרא היה, ואדם גדול היה, ותלמידו של רשב"ל היה ומת בימיו של רשב"ל וישם עליו כעל בנו דה"ג בירושלמי בפ"ב דברכות בהל' וכשמת טבי [ה"ח], כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל רשב"ל עלוי פי' אבילות דהוה רביה נימא תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה, על ואפטר עליה דודי ירד לגנו לערוגת הבושם וכו' עיין התם בפ' בא לו [יומא ע"ב ע"ב], עדות ה' נאמנה א"ר חייא בר אדא נאמנת היא להעיד (וידיה) [בלומדיה].
